"במקרה שבפני הימנעות מהבאת העדים וביטול תוצאות הבחירות על בסיס הפגמים הנראים במסמכי הבחירות היה, אמנם, מקצר את ההליך ואולם יתכן כי היה מעורר תהיות שעניינם באימון הציבור בהכרעה השיפוטית", כך כותב השופט רון שפירא שופט בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור לביטול בחירות שדן בו ביום ראשון השבוע.

מדובר בבחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית ג'דידה-מכר שבצפון, בחירות שנערכו לאחר שבבחירות הראשונות שנערכו לפני כ-3 חודשים לא עבר אף אחד מהמועמדים לראשות המועצה את רף ה-40%, בעקבות זאת נערכו בחירות חוזרות רק לראשות המועצה והפער בין שני המועמדים עמד על 109 קולות בלבד.

המועמד שהפסיד ערער על כך לבית המשפט והציג שורה של פגמים ניהוליים שהיו במערכת הבחירות החוזרות, לרוב ברישומי עבודת ועדות הקלפי. מאחר ומדובר בפער קולות קטן, טען השופט שלא צריך להביא ראיות על כל הפער, אלא מספיק ראיות על 55 קולות בלבד, שכן כשאלו עוברים מצד לצד הם יכולים להביא להכרעה.

לחצו כאן לקריאת הכרעת בית המשפט בחיפה

כך או כך, למרות שמדובר בבית משפט מינהלי, קבע השופט שיש לזמן את העדים ולשמוע את טיעוניהם על הפגמים שהציג המערער. "בית המשפט היה ער, כמובן, כי מדובר בערעור מנהלי, על כל המשתמע מכך לעניין הליך הבאת ראיות. במקרה שבפני היו הפגמים שעניינם בפערים ברישומים שבפנקסי ועדות הקלפי והפערים שבין מספרי הרישומים למספרי המעטפות שנספרו בפועל גלויים על פניהם. עם זאת סבר בית המשפט כי יש לאפשר את העדת מזכירי ויו"ר ועדות הקלפי כדי לאפשר ולהבהיר את מקור ומהות הפגמים", כותב השופט שפירא.

"סברתי גם", ממשיך וכותב השופט שפירא בהכרעת הדין, "כי במקרה זה ראוי לשמוע את ממלאי התפקידים כך שישפכו אור על השאלות שהתעוררו מעיון במסמכי הבחירות, מסמכים שהצביעו על פגמים באופן ניהול הליך הבחירות. סברתי כי מקרה זה נמנה על המקרים בהם גם כאשר המחיר הוא בעיכוב בסופיות הליך הבחירות, יש מקום להשלים בירור עובדתי מעמיק כדי שלא יצא צד נפגע רק מחמת הימנעות משמיעת עדות זו או אחרת. התמודדות עם מצוות המחוקק לקצר בהימשכות ההליכים נעשתה בדרך של שמיעת העדויות ברצף עד לשעות המאוחרות של יום הדיונים".

הכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה, והדרך בו ניהל השופט שפירא את הדיון המשפטי, העלה בקרב עסקני הציבור בבית שמש, תהיות קשות על התנהלות המשפט שדן בעתירה לפסול את הבחירות בבית שמש על סמך שברירי עדויות של שומע משומע, כאשר בית המשפט לא נעתר לבקשת הפרקליטים המשפטיים לזמן את העדים שעליהם נסמך בית המשפט ולשמוע מה בפיהם, כפי שהבין לנכון לעשות בית המשפט בחיפה.

יצויין כי כבר עם פרסום הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים לפסול את תוצאות הבחירות בבית שמש, טענו הח"כים החרדיים כי מדובר בהליך המעורר תהיות קשות, אבל עתה עם פרסום פסק הדין שנעשה אמש בחיפה, השאלות רק מתעצמות והולכות, האם אין אמות מידה שוויוניות בבית המשפט, בפרט שבניגוד לערעור בג'דידה-מכר שנסמך על מסמכים כתובים של ועדת הבחירות, בבית שמש המדובר על חצאיי עדויות שמיעה, הפער בין המועמדים גדול יותר עד כ-1000 קולות, ולמרות זאת בית המשפט לא נעתר לבקשה לזמן את העדים.

כך או כך, מחר (יום חמישי) בשעה 2:00 בצהרים אמור בית המשפט העליון לדון בערעור שהגישו ראש העיר משה אבוטבול באמצעות עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, וסיעת 'דור אחר' באמצעות עו"ד אילן בומבך, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ולשאר את תוצאות הבחירות בבית שמש. בבית שמש מקווים כי בבית המשפט העליון ימצאו סעד משפטי, ורצון להגיע לחקר האמת, תוך בירור העבודות לאשורן בניטרול שמועות וספקולציות שאין בהם ממש.

בית המשפט העליון אמור בראשית סדר יומו לדון אם בכלל הוא נותן רשות ערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי, ורק לאחר מכן אם וכאשר הרשות תינתן הוא יכנס לעומקן של טענות שהובאו בתוך דברי הערעור של פרקליטי המפלגות.

השאלה על זכות הערעור גם היא איננה פשוטה, והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, שכזכור הוא זה שפנה לבית המשפט לפסול את הבחירות בבית שמש, שלח ביום שלישי את טיעוניו לבית המשפט העליון, ולדבריו על בית המשפט לא לאפשר אישור ערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי, אחר והטענות שהעלו העותרים הן 'עובדתיות' ולא 'משפטיות'.
"מרבית השאלות שמעוררים המבקשים אינן שאלות משפטיות, כי אם שאלות עובדתיות בלבד. ככאלו, הן אינן מסוג השאלות המצדיק מתן רשות ערעור, כמצוות הוראות החוק. למקרא הוראת סעיף זו, אך טבעי כי המבקשים יחפצו לעטות על כל הכרעה עובדתית הפועלת לרעתם לבוש ומסווה משפטים. ברי, כי המשפט עוסק בעבודות ובראיות ובשאלה מה ניתן ללמוד מהן. אולם נהיר עוד יותר כי לא כל קביעה עובדתית הינה תוצר של הכרעה בשאלה שיפוטית", כותב היועץ המשפטי בפתח דבריו המתפרסים על פני כ-30 עמודים.

כאמור היועץ המשפטי לממשלה סבור כי בית המשפט העליון לא אמור לאשר ערעור בחירות, בשל מה שהוא מכנה 'שאלות עבדתיות', הווי אומר בית המשפט העליון לדידו של היועץ המשפטי אמור לעסוק רק בשאלות משפטיות אם ישנן על הכרעת בית המשפט המחוזי, אך לא על עצם העובדות שקיבל בית המשפט על היקף הזיוף, לפיכך הוא מסכם את דבריו, לא לפני שהוא נכנס לכל אחת משמונה הנושאים שהציגו פרקליטי המפלגות, ומסביר מדוע הם בגדר 'שאלות עובדתיות' ולא 'משפטיות'.

בשולי הדברים נציין כי היועץ המשפטי התייחס בדבריו גם לטענה מדוע לא ניתן לאפשר זימון עדים בשאלת הבחירות בבית שמש, שאלה שגם הוא מייחס לה כובד משקל, אך עם זאת הוא דוחה אותה ומציין כי רק לאחרונה קבע בית המשפט העליון (בנוגע לבחירות לראשות עיריית נצרת), כי מדובר בהליך מינהלי – בו חלים הכללים הנוגעים לסוג זה של הליכים, ואשר אינם כוללים שמיעת עדים, אך כיצד זה עולה בקנה אחד עם הכרעת בית משפט שניתנת בדיוק באותו שבוע בבית המשפט המחוזי בחיפה, אין לו פתרונים.